על ארבעה מגדולי הדור שהיו בצפת במאה ה-16
ר' יוסף קארו (ספרד 1488-צפת 1575)
ר' יוסף קארו הצליח במקום שניסו רבים אחרים. הוא העניק לעם היהודי הלכה סדורה ומקובלת על כל תפוצות ישראל. ספרו הראשון "בית יוסף", כולל את כל ההלכות והמצוות מימי המקרא, דרך המשנה והגמרא, וכן הפסיקות והפירושים שהתקבלו הצליח במעשה המרכבה החשוב שעשה. ר' יוסף קארו נודע בכינויו במשך 1,500 שנה. כולן מאורגנות בשיטתיות בליווי נימוקים ופסיקות בעניינים שנויים במחלוקת. העולם היהודי קיבל את ההלכה הסדורה על פי יוסף קארו ו"השולחן הערוך", שהוא קיצור "בית יוסף", נעשה ספר ההלכה לכל יהודי מאמין באשר הוא.
יוסף קארו נולד בספרד. בן 4 היה כאשר אירע הגירוש ויחד עם משפחתו נדד עד שהגיע לתורכיה. בבגרותו הקים ישיבה באדריאנופול ובין מקורביו היה ר' שלמה אלקבץ. מבשר הגאולה, שלמה מולכו, הרשים אותו עמוקות ובהשפעתו עלה בשנת 1537 לארץ ישראל והשתקע בצפת. כאן ובביריה כתב את חיבוריו החשובים. כיתר בני דורו עסק גם בקבלה וזכה להתגלויות, אשר תועדו ביומנו "מגיד מישרים". רבים מאמינים שבזכות ההשגחה האלוהית הצליח במעשה המרכבה החשוב שעשה. ר' יוסף קארו נודע בכינויו "מרן" – על שום 290 (כמניין מרן בגימטרייה) הרבנים שעמד בראשם. הוא נחשב לבכיר דייני צפת ולגדול פוסקי ההלכה בעת החדשה עד ימינו.
קבר רבי יוסף קארו
ר' שלמה אלקבץ (אדריאנופול 1500- צפת 1583)
ר' שלמה אלקבץ נודע בעיקר כמחבר "לכה דודי". בשיר זה, אשר הוגדר על ידי החוקר גרשם שלום כ"פיוט הממזג בתוכו באופן בולט את הסימבוליקה המיסטית עם תקוות משיחיות לגאולת השכינה מגלותה" , מקבלות כל עדות ישראל את השבת עד ימינו. אלקבץ עלה לצפת לאחר שספג באדריאנופול את רוח המקובלים והנהגותיהם. בצפת הקים לראשונה אגודת "חברים" קבועים, שראו עצמם כממשיכי דרכו של ר' שמעון בר יוחאי והרבו במעשי תשובה כדי לקרב את הגאולה. בעיסוקם בתורת הנסתר ובאורח חייהם התוו דרך לאגודות נוספות שקמו אחריהם, ביניהן "גורי האר"י". כך נוצר בצפת דפוס חברתי שמבשרו היה שלמה אלקבץ. הוא חידש גם בפירושיו לספר תהילים ולשיר השירים שנכתבו ברוח הקבלה, אך לא זכו לפרסום.
קבר רבי שלמה אלקבץ
ר' משה קורדובירו - הרמ"ק (צפת 1522- צפת 1570)
בין המקובלים שפעלו בצפת בלט ר' משה קורדובירו בגישתו השיטתית לקבלה. קורדובירו, שנודע בכינויו הרמ"ק, היה מורו תלמידו של מרן יוסף קארו ונמנה על אגודת "החברים" שהקים גיסו- ר' שלמה אלקבץ. בעשייתו נטל מגיסו וממורו ונעשה גדול התיאורטיקנים של המיסטיקה היהודית. בספרו "פרדס רימונים" פרש יריעה רחבה על תורת הנסתר והסבירה בצורה שיטתית ומקיפה, כפי שהתגבשה עד לזמנו. כך נעשתה זמינה יותר לכל ובעלת היגיון וסדר פנימי.
תורתו של הרמ"ק עוסקת בגשר שבין האלוהות והאדם, אשר אינו אלא עשר ספירות. התגלות האל לאדם נעשית דרך הספירות וכך גם התקרבות האדם לאלוהיו. המאמין, המגיע לדרגה העליונה של חכמת הנסתר, בא במגע עם השכינה בהשראה מיוחדת, כמו זו לה זכה הרמ"ק. ר' משה קורדובירו כתב פירושים רבים והשפיע בתורתו על קהל גדול של תלמידים. בערוב ימיו היה למורו ורבו של האר"י, שנעשה יורשו.
קבר רבי משה קורדובירו – הרמ"ק
ר' יצחק לוריא אשכנזי – האר"י (ירושלים 1534- צפת 1572)
הנודע והמזוהה ביותר עם תקופת הזוהר בצפת הוא האר"י. על אף התקופה הקצרה בה שהה בצפת (1569-1572) והגיל הצעיר בו הלך לעולמו (38) הטביע חותם עמוק על בני דורו ועל רוח היהדות עד ימינו.
בגיל שמונה התייתם מאביו ועקר עם אמו מירושלים למצרים. שם, בבית דודו העשיר, נרקמה אישיותו המיוחדת. הוא הרבה להתבודד, להתעמק בתורה ולהקשיב לקולות הטבע וברואיו. על גדות הנילוס התעמק בסוד הבריאה ובאופן טבעי מצא עניין ספר הזוהר, תוך שהוא פורש יותר ויותר מחיי היום-יום. בזכות ידיעתו בקבלה ובקיאותו נעשה לרב גדול במצרים ולבעל "גילויים" בתורה, שנמסרו לו מן השמים.
לצפת עלה כדי להסתופף בקהל חכמיה, וכנראה גם מתוך אמונה ששנת של"ה (1575) היא שנת הגאולה. כאן נעשה תלמידו המקורב של ר' משה קורדובירו והתקבל כיורשו.
האר"י נעשה מנהיג בצפת. בהיותו רגיל בפרישות לא המשיך את דרך רבו, אלא נהג בצמצום בכל תחומי חייו. הוא לא הרבה דברים בכתב ואף צמצם את קהל שומעיו. מבין תלמידיו ה מעטים, שכונו "גורים", גילה את תורתו בעיקר לר' חיים ויטאל והתרה בו לבל יפיצה ברבים. האר"י וגוריו נטלו על עצמם את עול תיקון הפגמים שבעולמות כדי להחיש את הגאולה. הם התפללו מתוך כוונות וייחודים, עסקו בתשובה, צומות וסיגופים, למדו בספר הזוהר, השתטחו על קברות צדיקים ועשו מעשי צדקה וחסד. כל זאת מתוך ראיית התיקון כתנאי לבואו של משיח בן דוד, בניגוד לתפיסה המסורתית, לפיה התיקון יבוא רק לאחר בוא המשיח.
על פי תפישת האר"י הגלות היא גלות קוסמית וגאולתה נתונה בידי ישראל. כל הבריאה נתונה בגלות ורק לישראל הכוח להביאה לידי גאולה על ידי קיום מצוות הדת, והקבלה בעיקר. יש בכוח העשייה להביא לגאולה ומכאן מהות הקבלה הלוריאנית כקבלה מעשית.
האר"י העניק לישראל תפקיד מרכזי וברור בגאולת העולם. הוא הציע פתרונות מעשיים לבעיות השעה, ובכך קבע לקבלה מעמד של מקור לקבלת תשובות לאורך הדורות. המשכה המאוחר יותר של הקבלה הלוריאנית היא הופעת השבתאות והחסידות.
האר"י מת מיתה חטופה. תורתו וחייו המיוחדים נודעו רק באמצעות תלמידיו. מכתביו של תלמידו, ר' חיים ויטאל, עולה שהוא נתפס על ידי בני דורו כמשיח בן יוסף, שעתיד היה להכשיר את הקרקע לבואו של משיח בן דוד. מותו של האר"י כשלוש שנים לפני שת הגאולה (של"ה – 1575) מוסבר על ידי המסורת כגזירה על שמסר את גילוייו לר' חיים ויטאל. יש הגורסים שמת במלחמתו עם הכוחות העליונים, שעה שניסה לכפות על הגאולה שתבוא.
ר' יצחק לוריא אשכנזי – האר"י